משרד האנרגיה והתשתיות פרסם עבודה אסטרטגית לעיצוב משק הדלק הישראלי עד שנת 2040, ובמרכזה המלצה לפנות את מתקני בז"ן ממפרץ חיפה ולהקים בית זיקוק היברידי בדרום. העבודה, שגובשה במינהל הדלק והגז באמצעות חברת BDO, קובעת כי ייבוא תזקיקים כשלעצמו אינו מספק מענה שלם בעת חירום, ולכן יש לשמר יכולת זיקוק עצמאית בתוך ישראל.
הנתון: כ-5–6 מיליארד דולר — אומדן עלות ההעתקה; מנגד, שוויים הנוכחי של תקבולי מס פחמן למדינה נאמד בכ-9 מיליארד דולר.
העבודה, שמפרסם מינהל הדלק והגז, ממפה מחדש את צרכיו של משק הדלק ובוחנת מגמות בעולם ובישראל, את לקחי המלחמות האחרונות, תמורות גיאו-פוליטיות וכלכליות ושינויים צפויים בביקוש ובשוק האנרגיה. היא מציגה צורך ביתירות לכל אורך שרשרת הערך — ממקורות הייבוא ומנקודות הכניסה בנמלים, עבור במלאי ובאחסון ועד לתשתיות ההולכה והניפוק. ארבעה עוגנים עומדים בבסיס המתווה: חיזוק הביטחון האנרגטי לצד הגדלת היתירות; שמירה על יוקר המחיה ובלימת עלייה יחסית במחירי הדלקים בישראל; הפיכת ענף הדלק למנוע צמיחה שימצה את היתרונות היחסיים של המדינה; וקידום יעדים סביבתיים, ובראשם הוצאת התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, לצד היערכות לדלקי העתיד. שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן מסר כי משק האנרגיה תפקד לאורך המלחמה ללא תקלות, וכי אף שנפגעו מתקנים אסטרטגיים לא נוצר מחסור בחשמל, במים, בדלק או בגז, וכי מתוך לקחי המלחמה נערכת תוכנית שתבטיח את הביטחון האנרגטי גם בעשורים הבאים.
אחת המסקנות המרכזיות היא שגם בעשורים הקרובים יישאר משק הדלק תשתית חיונית, גם כשהמעבר לתחבורה חשמלית ולמקורות מתחדשים מואץ. דלקים נוזליים ימשיכו לשרת תחבורה ותעופה, תעשייה, מערכת הביטחון ומערכי חירום, וכן לשמש גיבוי למשק החשמל אם תיפגע אספקת הגז הטבעי או ייווצר בה מחסור. על בסיס התרחישים שנבחנו קובעת העבודה כי הסתמכות על תזקיקים מיובאים בלבד יוצרת סיכון עודף לביטחון האנרגטי, בעוד שייבוא נפט גולמי בשילוב זיקוק מקומי מקנה גמישות בהרכב סל הדלקים לפי צורכי המשק והצרכים הביטחוניים ומקטין תלות בזמינות של מוצרים מסוימים בשוק העולמי. ההמלצה עולה בקנה אחד עם עמדת מבקר המדינה, שלפיה יש להותיר בישראל יכולת זיקוק.
שימור הזיקוק המקומי והמעבר לדרום
לפי ההמלצה, מתחם בז"ן יעבור הליך של פינוי-בינוי, ובדרום הארץ יוקם בית זיקוק היברידי שיוכל לייצר גם דלקי עתיד ובהם SAF וביודיזל, זאת במקביל למימוש החלטת הממשלה על פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. כך ישולבו יציאת התעשייה ממפרץ חיפה, חיזוקו של הדרום ושמירה על עצמאות ויתירות אנרגטית. העבודה מצביעה על שינוי בכדאיות הכלכלית לעומת הערכות קודמות: במקום פיצוי לבז"ן וויתור על הזיקוק המקומי, אפשר לממן את פינוי-הבינוי ואת הקמת המתקן בדרום מהכנסות צפויות ממס פחמן, כך שהכספים יישארו בתוך משק האנרגיה הישראלי.
לצד שימור הזיקוק מפרטת העבודה צעדים משלימים שנועדו למנוע מצב שבו כשל בחוליה אחת פוגע באספקת הדלק למשק: קביעת מדיניות מלאי ואחסון לפי סטנדרטים בינלאומיים, הרחבת תשתיות ההולכה, חיזוק מתקני הפריקה והאחסון של גפ"מ והרחבת מספר הנקודות שדרכן נכנסים דלקים לישראל. המטרה, לפי המשרד, היא שגם בתרחיש המשלב אירוע ביטחוני בישראל לצד משבר עולמי באספקה יעמדו לרשות המדינה כמה חלופות לקבלת דלק, לאחסונו, לייצורו ולהעברתו לצרכנים ולמערכות חיוניות. במשרד מדגישים כי מדובר בבסיס לגיבוש מדיניות לשנים הבאות, וכי ההמלצות ייבחנו ויקודמו מול גורמי הממשלה והתשתיות הרלוונטיים. מנהלת מינהל הדלק והגז, בת שבע אזיקרי אבוחצירה, ציינה כי המשק מגיע לנקודת מפנה וכי לראשונה מזה שנים נבנית תשתית אסטרטגית ארוכת טווח לתכנון עד 2040; לדבריה ישראל היא "אי אנרגטי", ולכן נדרשת יתירות בכל חוליה בשרשרת האספקה, וצוות בין-משרדי מתכנס בימים אלה כדי לבחון הקמה של רשות דלקים יציבה שתוציא את התוכנית לפועל.
מקור הידיעה: משרד האנרגיה והתשתיות, 07.09.2026 · לידיעה המקורית


