כ-120 שגרירים ונספחים מדעיים, נציגי כ-60 נציגויות זרות, השתתפו ביום חמישי (3.9) בתל אביב בכנס השנתי שמקיים משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בהובלת השרה ח"כ גילה גמליאל.
הנתון: כ-44 מיליון שקלים מושקעים ב-124 פרויקטים מחקריים משותפים של ישראל עם 12 מדינות.
הכנס נשא השנה את הכותרת "חדשנות ישראלית", ועסק בתחומים שבין גבולות החלל לאקו-סיסטם המקומי. לפי המשרד, האירוע הפך למסורת בקרב הקהילה הדיפלומטית הפועלת בישראל, והוא הציג בפני הנציגים את סדר העדיפויות המדעי והטכנולוגי של המדינה: שיתופי פעולה מחקריים בין-לאומיים, בינה מלאכותית, קוונטום ורובוטיקה, תוכניות חלל לאומיות והשקעה בדור המדענים והמדעניות הבא. במסגרת האירוע הוצגה גם תערוכה בשם "מדע ישראלי", שרוכזו בה מחקרים פורצי דרך הנתמכים בידי המשרד.
גמליאל פתחה את נאומה בשאלה כיצד נערכים כבר היום "לעולם שעדיין לא קיים". השקעה במדע, אמרה, אינה נמדדת בערך הטכנולוגי בלבד, אלא היא השקעה ישירה בבניית יכולות אסטרטגיות לאומיות ובחיזוק חוסנה של המדינה. עוד ציינה כי בעולם שמשתנה בקצב חסר תקדים העתיד אינו שמור בהכרח למדינות הגדולות, אלא לאלה "המוכנות ביותר", היודעות לזהות מגמות מוקדם, להסתגל ולתרגם מצוינות מחקרית ליתרונות לאומיים וכלכליים. השרה הזמינה שותפים מרחבי העולם לפעול יחד עם ישראל לעיצוב המחר.
מדיפלומטיה מדעית ועד עיר חלל: היעדים שהוצגו בכנס
בתחום הדיפלומטיה המדעית מסר המשרד כי נחתמו שישה מזכרי הבנות חדשים, בהם עם ארצות הברית, צ'כיה ואזרבייג'ן, לצד העמקת הקשרים מול הודו, גרמניה ובריטניה וקידום שיתופי מחקר מול צרפת, איטליה, סלובקיה, קפריסין והונגריה. בהיבט ההון האנושי דיווח המשרד כי כ-60 מיליון שקלים מופנים למרכזי מדע ב-241 רשויות מקומיות, כדי שהמצוינות המדעית והטכנולוגית תגיע גם לפריפריה החברתית והגיאוגרפית; כ-2,000 צעירות משתתפות בתוכנית "מדעניות העתיד", ותוכניות STEM ורובוטיקה מקודמות בעשרות קהילות, בהן 43 רשויות בצפון. לצד זאת נתמכים מאות פרויקטים מחקריים ומחוזק החיבור בין המחקר לצורכי הממשלה והחברה. עוד הוצג תחום זיהוי האופקים (Horizon Scanning): לפי המשרד נבנית במסגרתו יכולת לאומית מסודרת שתאתר בשלב מוקדם טכנולוגיות ומגמות מתפתחות — רובוטיקה, מינרלים קריטיים, קוונטום ובינה מלאכותית — כדי שחשיבה צופה פני עתיד תיכנס לתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה. בתחום החלל הוצגו קידום טלסקופ החלל ULTRASAT, שאמור להישגר ב-2028; הקמת מעבדת מו"פ לאומית לחלל בהיקף של 60 מיליון שקלים; "עיר חלל" לאומית שתוקם במצפה רמון בעלות של 100 מיליון שקלים; לוויין CIEL המפותח בשיתוף צרפת; ואישורו של חוק החלל הראשון בישראל.
בכנס הרצו גם חוקרים ומדענים מובילים. ד"ר שמרית ממן, מדענית בכירה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והעומדת בראש סוכנות החלל הישראלית, הסבירה בהרצאתה "עולם ללא גבולות: מבט מלמעלה" כי חקר החלל חוצה גבולות מדיניים ומציע נקודת מבט חדשה על אתגרים המשותפים לאנושות. המדענית הראשית של המשרד, פרופ' מירי ימיני מהטכניון, עסקה בפוטנציאל של מרכזי מו"פ אזוריים: מחקר הנעשה בתוך הקהילות ולמענן, איתור כישרונות, ביזור התפוקה המדעית ובניית חוסן לאומי ארוך טווח. פרופ' עודד רחבי, ראש המעבדה למדע רדיקלי באוניברסיטת תל אביב, דיבר על שבירת דוגמות מדעיות ועל גבולות הביולוגיה, בהרצאה שעסקה בזיכרונות מולקולריים. את שלב ההרצאות חתמה שני אדרי, שמנהלת את האגף הבכיר לקשרים בין-לאומיים במשרד ומובילה את הכנס. האירוע ננעל בהרמת כוסית לכבוד השנה החדשה, שהובלה בידי מנכ"ל המשרד עומר שכטר, שקרא לנציגים הזרים להעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראל והדגיש כי התמודדות עם אתגרי המדע והטכנולוגיה של העתיד מחייבת שותפויות שחוצות גבולות.
מקור הידיעה: משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, 03.09.2026 · לידיעה המקורית
