משרד הבינוי והשיכון הודיע ב-9 באוגוסט 2026 כי פרקליטות המדינה הגישה בשמו תביעה נגד חברת חלמיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במוקד ההליך עומדות דירות דיור ציבורי שלטענת המדינה מומנו כמעט במלואן מכספיה, אך נרשמו על שם החברה. המדינה מבקשת מבית המשפט להצהיר כי הזכויות בדירות שלה ולחייב את חלמיש בהשבת כספים.
המדינה מימנה כ-99% מההון ששימש לרכישת הדירות; כ-50.8 מיליון ש"ח נותרו לטענתה שלא כדין בידי חלמיש
התביעה נסבה על דירות דיור ציבורי המסווגות כ"רכוש בהשקעה" — דירות שהוקמו, נרכשו או מומנו בכספי המדינה מ-1961 ועד ראשית שנות ה-80. לפי כתב התביעה, כ-99% מההון ששימש לרכישתן הגיע מקופת המדינה, אך משיקולים היסטוריים וטכניים נרשמו הדירות על שם חלמיש, חברה ממשלתית-עירונית שבבעלות משותפת של המדינה ועיריית תל אביב. מגישי התביעה הם עו"ד עדי רון ועו"ד רותם אלקלעי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, לצד עו"ד ניר סברוב, עו"ד ניר מילשטיין ועו"ד נתן לרנר ממשרד שניצר גוטליב ושות'.
בהודעת המשרד נמסר כי הדיור הציבורי בישראל מיועד לאוכלוסייה "שידה אינה משגת לרכוש או לשכור דירה בשוק הפרטי", וכי מדובר במשאב ציבורי מוגבל שהמשרד מנהל באמצעות החברות המנהלות, האמונות על שמירת הנכסים לטובת ציבור הזכאים. עמדת המדינה היא שתפקידה של חלמיש לאורך השנים היה של גוף מבצע מטעם המשרד, שייעודו ניהול נכסי הדיור הציבורי בלבד, וכי הדירות הוחזקו בידיה בנאמנות עבור המדינה ולא כרכוש שלה.
טענות המדינה: רישום חד-צדדי ומכירת דירות ללא העברת התמורה
לפי כתב התביעה, בשנים האחרונות חל שינוי חד-צדדי בעמדת החברה והיא החלה לטעון כי הדירות בבעלותה. בין היתר נטען כי פעלה מול לשכות רישום המקרקעין לרישום נכסי הדיור הציבורי על שמה בלא הסכמת המדינה, התנגדה לכך שדירות חדשות שייבנו בפרויקטים של התחדשות עירונית יירשמו על שם המדינה, וניהלה מגעים עם יזמים בלי ידיעתה. עוד נטען כי מכרה דירות דיור ציבורי ולא העבירה למדינה את התמורה, וכי חרף הסכמים והתחייבויות מפורשות הותירה בידיה שלא כדין כ-50.8 מיליון ש"ח מעבר לחלקה ברווחים ממכירת דירות לדייריהן.
הסעדים המבוקשים כוללים הצהרה כי הזכויות בדירות שייכות למדינה, הוראה לרשום אותן על שמה וביטול רישומים שנעשו לטובת החברה. נוסף על כך מתבקש בית המשפט לאסור על חלמיש לבצע פעולות בעלים בנכסים ללא הרשאה, לחייבה להשיב כספים שלטענת המדינה עוכבו שלא כדין ולשלם את מלוא שוויים של נכסים שנמכרו לצדדים שלישיים בלי אישור המדינה, וכן לקבוע כי הפרה את התחייבויותיה לפי הסכם הניהול.
מקור הידיעה: משרד הבינוי והשיכון, 09.08.2026 · לידיעה המקורית
