מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית, ביום שישי 17 ביולי 2026, את הצעת החוק לטיפול בפסולת בניין שהונחה על שולחנה בידי ועדת הפנים והגנת הסביבה. לפי הודעת המשרד להגנת הסביבה, את ההצעה קידמו בשנים האחרונות המשרד ומשרד האוצר. החוק ייכנס לתוקף שנה וחצי לאחר אישורו.
כ-7.5 מיליון טונות פסולת בניין נוצרות בישראל מדי שנה; 0.5 עד 1.1 מיליון טונות מושלכות שלא כחוק
לפי הודעת המשרד להגנת הסביבה, זו הפעם הראשונה שבה מוסדרת בישראל בצורה מקיפה כל שרשרת הטיפול בפסולת בניין. בהודעה נמסר כי החקיקה היא נדבך מרכזי במהלך רחב שמקדם הצוות הבין-משרדי לאסדרת משק הפסולת. בין המטרות שמנה המשרד: הקטנת הפגיעה בסביבה ובבריאות, חיזוק הפיקוח והאכיפה, בלימת ההשלכה הפיראטית של פסולת והעלאת שיעורי המיחזור והשבת המשאבים. עוד נקבעת בחוק, לראשונה, מסגרת לניהול עודפי עפר לצד פסולת הבניין.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הגדירה את המהלך "בשורה אדירה לעולמות הסביבה", ואמרה כי מדובר במדיניות שהובילה — צמצום הטמנה, הגדלת המיחזור ומעבר לכלכלה מעגלית. לדבריה, פסולת בניין היא ממקורות הפסולת הגדולים במדינה, וכשאינה מטופלת כנדרש היא מולידה מפגעים סביבתיים, פוגעת בשטחים הפתוחים ומטילה הוצאות כבדות על הציבור. סילמן העריכה כי החוק יצמצם במידה ניכרת את השלכת הפסולת בשטחים פתוחים ואת המפגעים שנגררים ממנה, ובראשם שרפות פסולת, והודתה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרויזר, על עבודתה בהבאת החוק לקו הסיום.
7.5 מיליון טונות בשנה — והשלכה שלא כחוק בשטחים הפתוחים
נתוני המשרד מלמדים כי בישראל נוצרות כ-7.5 מיליון טונות פסולת בניין בכל שנה — מבנייה חדשה, משיפוצים, מפיתוח תשתיות ומהריסת מבנים. בין החומרים בלוקים, בטון, אספלט, גבס וזכוכית; רובם אינרטיים, ואילו חלקם הקטן מכיל חומרים מסוכנים, רעילים ודליקים. במשרד מסבירים כי מבנה השוק מבוזר — אלפי אתרי בנייה, קבלנים ומובילים המשמשים גם מתווכים אל מתקני הטיפול — ובהיעדר אסדרה כוללת נוצרה לאורך השנים תופעה נרחבת של השלכת פסולת בלתי חוקית בשטחים פתוחים. ההיקף המוערך של ההשלכות בחמש השנים האחרונות עומד על 0.5 עד 1.1 מיליון טונות בשנה, שהם 7% עד 15% מכלל הפסולת הנוצרת.
פוטנציאל המיחזור של פסולת הבניין גבוה: בעשור האחרון עמד שיעור המיחזור הממוצע על כ-70% מהפסולת שהגיעה לאתרים המוסדרים, ובשנים האחרונות ניכרת עלייה לכיוון 90%. במשרד מדגישים כי השבחת התוצרים והרחבת השימוש בהם מחייבות הפרדה של ממש במקור. המנהל הכללי של המשרד, רמי רוזן, ציין כי אישור החוק הוא אבן דרך באסטרטגיית הפסולת, וכי כלל שרשרת הטיפול מוסדרת תחת מעטפת רגולטורית אחת, שכוללת רישוי, תיעוד דיגיטלי, בקרה רציפה ומנגנוני תשלום מפוקחים, לצד הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של המשרד ושל הרשויות המקומיות. אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי וקהילה, הוסיף כי המסגרת החדשה תשפר את המעקב והאכיפה ותתרום לפיתוח שוק של חומרי בנייה ממוחזרים.
מקור הידיעה: המשרד להגנת הסביבה, 17.07.2026 · לידיעה המקורית
