המשרד להגנת הסביבה פרסם ביום ראשון (01.09) את מרשם הפליטות וההעברות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2025, ולצדו את המצאי הארצי של פליטות לאוויר לשנה זו. לפי הנתונים, פליטות החלקיקים הנשימים ירדו ביותר מ-20%, פליטות גזי החממה פחתו ב-3% והעלות החיצונית של זיהום האוויר למשק הצטמצמה בכ-4.2 מיליארד שקלים, ירידה של 12%.
נתון: לפי מצאי 2025, העלות החיצונית של פליטות המזהמים לאוויר בישראל עומדת על 34 מיליארד שקלים, מתוכם 17.5 מיליארד ממזהמים מקומיים ו-16.7 מיליארד מגזי חממה.
המרשם מאגד נתונים על פליטת מזהמים ועל העברת פסולת מ-570 המפעלים ומקורות הפליטה הגדולים בישראל, ומשמש את המשרד לצורכי פיקוח, גיבוש מדיניות וקבלת החלטות. הוא מתפרסם מדי שנה מאז 2012, הנתונים בו מוצגים גם על גבי מפה, ניתן לנתח אותם לפי מקור או סוג מזהם ולהשוות בין שנים, ומכיוון שמבנה המרשם תואם את הנהוג במדינות ה-OECD אפשר לערוך באמצעותו גם השוואה בין-לאומית. לצדו מפרסם המשרד את המצאי הארצי, המציג את כמויות המזהמים הנפלטים לאוויר ממקורות שאינם מדווחים למפל"ס, ובהם תחבורה, מחצבות, שימושים ביתיים ושרפות פסולת, והוא מתפרסם מאז 2015 ובכל שנה מאז 2021.
לפי המשרד, הירידה בפליטות המזהמים ובגזי החממה נמשכת בעיקר בזכות הצמצום המתמשך בשימוש בפחם וההרחבה של ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. במצאי הארצי נרשמה ב-2025 ירידה של 49% בתחמוצות גופרית ושל 28% בתחמוצות חנקן, פליטות גזי החממה הגיעו ל-75.7 MtCO2e והחלקיקים הנשימים ירדו ב-22% עד 23%. ייצור החשמל הכולל גדל ב-0.5% בלבד, ואילו הייצור מאנרגיות מתחדשות גדל ב-16% ושיעורו הגיע ל-16.7%; בישראל 83% מהחשמל מיוצר מדלקים, השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. העלות החיצונית של הפליטות המדווחות למפל"ס עמדה על 14.5 מיליארד שקלים, ירידה של 9% שנובעת בעיקר מצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן מסרה כי עבודה סביבתית עקבית מניבה תוצאות בשטח, ומנכ"ל המשרד רמי רוזן ציין כי נתוני השנה מצטרפים למגמה ארוכת שנים שבמהלכה ירדו מזהמי אוויר מרכזיים בעשרות אחוזים, ובחלקם ביותר מ-90%, הודות לאסדרה סביבתית, להיתרי פליטה, לפיקוח ולאכיפה, לצד שינויים במשק האנרגייה. עוד עולה מהנתונים כי פליטות המזהמים לאוויר משרפות פסולת עירונית (ללא יו"ש) פחתו ב-13%, בעקבות ירידה בשיעור דומה במספר אירועי השרפה, שעמד על 10,977, לפי נתוני כבאות והצלה לישראל. הירידה המצטברת מול שנת השיא 2021 מגיעה ל-31%, וכמות הפסולת הנשרפת ירדה מכ-400 אלף טונות ב-2021 לכ-315 אלף טונות ב-2024 ולכ-274 אלף טונות ב-2025. לפי המשרד, ייתכן שהירידה משקפת בין היתר את פעילות האכיפה שמובילה המשטרה הירוקה נגד השלכת פסולת ושרפתה, מאבק שהוגדר בשנים האחרונות כיעד אכיפה מרכזי ובמסגרתו מוטלים קנסות ועיצומים, ניתנות אזהרות ובמקרים המתאימים נפתחים תיקי חקירה.
מפרץ חיפה, אשדוד והפער בנתוני הבנזן
במפרץ חיפה נרשמו מאז 2012 הפחתות של 53% עד 94% בכל המזהמים המרכזיים, אך ב-2025 עלו שם תחמוצות החנקן ב-7% בעקבות פעילות תחנת הכוח חיפה, והתרכובות האורגניות הנדיפות ב-15% בשל עליות בכרמל אולפינים ובבית הזיקוק. באזורי התעשייה בצפון אשדוד נרשמו מאז 2012 הפחתות של 39% עד 98%, ובשנה החולפת עלו שם תחמוצות החנקן ב-4% על רקע פעילות בית הזיקוק והפעלת שתי תחנות כוח חדשות. במקביל העלתה בדיקה שערך המשרד באזורים אלה, בעקבות פנייה מקצועית שהתקבלה ב-2025, פער בין כמות הבנזן העולה מדיווחי המפעלים וממקורות פליטה נוספים לבין הריכוזים הנמדדים בתחנות הניטור, הגבוהים מן המחושב. לדברי המשרד, בשלב זה לא ניתן לקבוע את מקור הפער, והוא בוחן הסברים אפשריים ובהם מקורות תעשייתיים, תחבורה ומגבלות של מודל הפיזור; הממצאים אינם משנים את ריכוזי הבנזן שנמדדו, אך מחייבים המשך בחינה של שיוך מקורות הפליטה. בד בבד מקדם המשרד צעדים לחיזוק אמינות הדיווח והפיקוח, ובהם עדכון של הנחיות הדיווח, בעיקר בכל הנוגע למקורות פליטה שאינם מוקדיים, והרחבה של השימוש באמצעים מתקדמים לאיתור דליפות.
מקור הידיעה: המשרד להגנת הסביבה, 01.09.2026 · לידיעה המקורית
