החלטה תקדימית של מועצת הרבנות הראשית לישראל, שאושרה השבוע, קובעת גבול תחתון וגבול עליון לסכום הנרשם בכתובה בטקסי נישואין בישראל. על פי ההחלטה, שהתקבלה בישיבת המועצה בג' באלול תשפ"ו, הסכום המזערי יעמוד על 36,000 שקל והסכום המרבי על 360,000 שקל.
36,000 שקל — הגבול התחתון לסכום הכתובה. 360,000 שקל — הגבול העליון.
ההחלטה נשענת על עבודתה של ועדת דיינים שבה חברו הרב דוד יוסף, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול; הרב קלמן מאיר בר, הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית; והרב יעקב שפירא, חבר המועצה ויושב ראש ועדת הנישואין. לצד אלה נמנו על הוועדה דיינים בבית הדין הרבני הגדול: הרב מאיר פרימן, הרב אברהם שינדלר, הרב ציון לוז, הרב דוד ברדוגו והרב אברהם שלוש.
את הקמת הוועדה יזם הרב דוד יוסף, על רקע דיונים ממושכים שהתקיימו בבתי הדין הרבניים בנוגע לתופעת הכתובות המופרזות. בתופעה זו חתנים רושמים בכתובה סכומים גבוהים במיוחד, בלי שיש בידיהם יכולת ממשית לעמוד בהם.
לפי הפרסום, השאלה העסיקה את פוסקי ההלכה במשך שנים בהקשר של "גמירות דעת": האם התחייבות כספית שאין מאחוריה אפשרות מימוש של ממש נחשבת תקפה מבחינה הלכתית, ומה ההשלכות המעשיות של כתובות מסוג זה כאשר מבקשים לממש אותן בבית הדין.
מדוע נקבעו שני גבולות
נשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, מסר כי נוצר מצב שבו חתנים מתחייבים לסכומים שאין בכוונתם או ביכולתם לעמוד בהם, ובכך נפגעת המשמעות ההלכתית של המסמך. לדבריו, לצד זאת אי אפשר להותיר את התחום ללא מינימום מוגדר, שכן הכתובה נועדה להבטיח לאישה ביטחון כלכלי ממשי. עוד ציין כי מטרת שני הרפים היא להחזיר לכתובה מעמד של מסמך הלכתי משמעותי, ולא הצהרה חסרת תוכן.
מקור הידיעה: המשרד לשירותי דת, 23.08.2026 · לידיעה המקורית
