המטה הלאומי לבינה מלאכותית, הפועל במשרד ראש הממשלה, ואגף החשבת הכללית במשרד האוצר הודיעו על השקת סדרה של פרויקטים יישומיים ראשונים, בעקבות החלטת ממשלה 4255 וגיבושה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. ועדת המכרזים המיוחדת שבאגף החשבת הכללית אישרה את פרסום המכרז ושתי הפניות המוקדמות לקבלת מידע (RFI), המאפשרים את הוצאתה של התוכנית אל הפועל.
שלושה מהלכים מושקים בשלב זה: מכרז אחד ושתי פניות מוקדמות לקבלת מידע (RFI).
לפי ההודעה, המהלכים הראשונים מסמנים את פתיחת שלב היישום של התוכנית הלאומית, והם נועדו להבטיח לישראל מנועי צמיחה, ריבונות טכנולוגית והובלה גלובלית בשנים הבאות. במשרד האוצר ובמטה הלאומי מציינים כי המעבר לשלב היישום נושא בשורה לתעשייה ולאקוסיסטם המקומי. המהלך הראשון מכונה "פרויקט נקסוס" — מכרז להקמת פלטפורמה לאומית למחשוב קוונטי. לפי המטה, המהלך יבטיח כי יהיה במדינה מחשב קוונטי כחול-לבן וכי ישראל תיחשב מובילה עולמית, וזאת במטרה לבסס מובילות גלובלית ולתמוך בטכנולוגיות הקיימות בישראל.
המהלך השני עוסק בתחום ה-Physical AI. המטה מפרסם פנייה מוקדמת לקבלת מידע (RFI) כדי לבחון הקמה של שדה ניסויים לאומי בתחום, שישמש מרכז גלובלי לסימולציות אמת, כחלק מהיעד הלאומי להוביל בו גלובלית. לפי ההודעה, המתחם יאפשר לדמות תרחישי קצה במגוון סביבות, ובהן כבישים, מתחמים רפואיים, סביבות ייצור מתקדמות וחקלאות, ולהוביל לפריצות הדרך הבאות בתחומי הרובוטיקה, מחשוב הקצה (Edge), החיישנים ועיבוד הנתונים, וכן לשלב בין פעילות מסחרית גלובלית ליכולות ישראליות מבדלות.
המהלך השלישי הוא פנייה נוספת לקבלת מידע, הפעם בנושא מודלי הבסיס, על רקע מעמדם של מודלי הבינה המלאכותית כתשתית אסטרטגית קריטית. לפי ההודעה, הפנייה נועדה לקדם את ביסוסה של הריבונות הישראלית בתחום מודלי הבסיס ואת המובילות הישראלית בו, למפות את יכולות השוק ולבחון צעדים שימצו את היתרונות היחסיים של ישראל.
מה אמרו במטה הלאומי ובאגף החשבת הכללית
תת אלוף במיל' ארז אסקל, העומד בראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, אמר כי החלטת הממשלה נועדה לקבוע את מקומה של ישראל בחזית העולמית של הבינה המלאכותית, וכי המטה עובר במהירות ובמקצועיות מהגדרת חזון ואסטרטגיה אל יישום מעשי בשטח, יחד עם שותפי הממשלה. לדבריו, הצעדים המושקים כעת הם שלב מרכזי בהבטחת התשתיות הריבוניות, לצד ריכוז מאמץ ביתרונות היחסיים של המדינה. הסגן הבכיר לחשבת הכללית לחדשנות וטכנולוגיה ויושב ראש ועדת המכרזים המיוחדת, אביתר פרץ, ציין כי החיבור ההדוק בין האגף למטה הלאומי מאפשר לתרגם את החלטת הממשלה למנגנונים מכרזיים מעשיים, וכי הצעדים משתרעים מהמחשוב הקוונטי דרך Physical AI ועד מודלי הבסיס. לדבריו, הם מספקים לתעשייה ולמשק את המצע הנדרש להורדת חסמים, להבטחת הריבונות הטכנולוגית ולפריצת דרך עולמית.
מקור הידיעה: משרד האוצר, 04.08.2026 · לידיעה המקורית
