נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל הרצוג קיימו ביום ראשון, 11 באוקטובר 2026, בשיתוף משרד הבריאות, אירוע לציון יום בריאות הנפש שהוקדש לילדים, לבני נוער ולצעירים. באירוע הציג המשרד את מצבם הנפשי של ילדים ובני נוער בעקבות המלחמה ואת הרחבת המענים במערכת הציבורית.
כ-95 אלף מטופלים במרפאות בריאות הנפש לילדים ולנוער ב-2025, לעומת כ-72 אלף ב-2022
באירוע נכחו, לצד הנשיא ורעייתו, מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב, ד"ר גלעד בודנהיימר, העומד בראש מינהל בריאות הנפש במשרד, והנהלת המשרד. השתתפו בו גם נציגי מועצת התלמידים הארצית ומשרדי ממשלה, מנהלי מרכזים רפואיים, קופות החולים, ארגונים ועמותות, אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ונציגי הקהילה והחברה האזרחית. לפי המשרד, האירוע נועד להגביר את המודעות למצבם הנפשי של ילדים ובני נוער, להדגיש את חשיבותם של זיהוי מוקדם וטיפול, ולהדק את שיתוף הפעולה בין המשפחה והקהילה לבין מערכות הבריאות, החינוך והרווחה, כך שכל ילד וצעיר יקבל מענה המתאים לצרכיו. במהלך האירוע קיימה רעיית הנשיא שיח עם איתי שנל, בגיל 18, מקיבוץ שמיר שבצפון; גילי דדון רווה, המנהלת את תחום בריאות הנפש במחוז ירושלים של קופת חולים מאוחדת ופסיכולוגית קלינית לילדים ולנוער; ד"ר רשא אליאס, העומדת בראש המחלקה הפסיכיאטרית לנוער "גוונים" שבמרכז הרפואי זיו ומומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; ותמרה שפירא, בת 17, אחותו של ענר שפירא ז"ל. בדבריה אמרה מיכל הרצוג כי השנים האחרונות המחישו עד כמה בריאות הנפש שזורה בחיים עצמם ונוגעת ביכולת לקום בבוקר, לעבוד, ללמוד, לגדל ילדים ולהתמודד עם פחד ואי-ודאות. היא קראה לראות בבריאות הנפש אחריות משותפת, להיות נוכחים עוד לפני שהמצוקה הופכת לבלתי נסבלת, ולא להשאיר אף אדם – ילדים, בני נוער, גברים ונשים וגם מטפלים – להתמודד לבדו עם משא כבד מדי.
תמונת המצב: ירידה הדרגתית במצוקה וגידול בטיפולים
ד"ר בודנהיימר סקר באירוע את השפעת השנים האחרונות, ובהן תקופת הקורונה והמלחמה, על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער. על פי הנתונים שהציג, המצוקה הנפשית עלתה בתחילת המלחמה, ומאז נרשמת ירידה הדרגתית. עם זאת, קבוצות מסוימות נמצאות בסיכון מוגבר: תושבי הצפון והעוטף, ילדים ובני נוער בעלי רקע של תחלואה נפשית, משפחות של משרתי מילואים, אוכלוסיות שאין להן עורף קהילתי תומך והחברה הערבית. במקביל הציג המשרד גידול ניכר בהיקף השירותים לילדים ולבני נוער: מספר המטופלים במרפאות בריאות הנפש לילדים ולנוער עלה ב-32% בין 2022 ל-2025, ומספר המגעים הטיפוליים גדל ב-44%, מכ-606 אלף לכ-875 אלף.
במסגרת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, שתקציבה עולה על 1.4 מיליארד שקלים, פועל המשרד להרחיב את היצע השירותים, לגוון את המענים ולחזק את כוח האדם המקצועי. בתוך כך נוספו יותר מ-1,180 מטפלים חדשים במרפאות הציבוריות של קופות החולים, המהווים יותר מ-740 תקנים מלאים, ובשנתיים האחרונות גויסו יותר מ-1,000 מתמחים בפסיכולוגיה. בין הצעדים שהמשרד מקדם לילדים ולנוער: פיתוח מיזם "גוף נפש", קידום התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והרחבת המענים במרכזי החוסן; הכשרת רופאי ילדים, פתיחת מרפאות חדשות והרחבת הטיפול בהתמכרויות; הפעלת מרכזי החוסן ומרפאות הטראומה לשעת חירום, לצד 11 מרכזי משבר; הרחבת השירותים להפרעות אכילה ולאוטיזם, אשפוזי בית, חמישה בתים מאזנים ותוכנית אסטרטגית לשיקום שמתייחסת גם לצעירים; וכן פיתוח מרכזי "מרחב" ושיפור הרצף הטיפולי לאחר אשפוז. בנוסף, ברשויות המקומיות פועל מיזם לאומי לקידום חוסן ובריאות נפשית ופיזית, שתקציבו עולה על 85 מיליון שקלים, ובמסגרתו מקודמים מענים בכ-100 רשויות וביותר מ-12 אשכולות אזוריים, כדי להנגיש שירותים המותאמים לצורכי האוכלוסייה.
מנכ"ל המשרד בר סימן טוב אמר כי יום בריאות הנפש יצטלב תמיד עם יום השנה לטבח, שמלאו לו בימים אלה שלוש שנים. לדבריו, לפגיעה בילדים שחוו אובדן, עקירה ואי-ודאות מצטרפות השלכות שנות הקורונה וגורמים נוספים כמו מסכים ורשתות חברתיות. הוא הדגיש כי בריאות הנפש אינה תחום נפרד אלא "בריאות לכל דבר ועניין", וכי מערכת הבריאות אינה יכולה לפעול לבדה, אלא יחד עם בתי הספר, תנועות הנוער, הקהילה והמשפחה. לדבריו, למרות הרחבת המענים, הפער ביחס לצרכים המצטברים עדיין גדול מאוד, והמשרד ימשיך לפעול כדי לצמצם אותו. בר סימן טוב הוסיף כי שימור השותפות עם החברה הערבית וחיזוקה הם תנאי לקיומה של מערכת הבריאות.
מקור הידיעה: משרד הבריאות, 12.10.2026 · לידיעה המקורית
