משרד החקלאות וביטחון המזון פרסם לקראת חגי תשרי את נתוני האספקה והצריכה של מאכלים המזוהים עם ראש השנה וסוכות: דגים, עוף, בשר בקר, רימונים, תפוחים ויין.
נתון: בשבוע הקניות שלפני ראש השנה עולה מכירת בשר הבקר ברשתות השיווק בכ-77%, הדגים בכ-52% והעוף בכ-35%, ואילו צריכת התפוחים גדלה בכ-71%.
לפי נתוני המשרד, אספקת הדגים לנפש בישראל מגיעה לכ-9 ק"ג בשנה, המוערכים בכ-179 גרם לאדם בשבוע במונחי דג מפולט, וכ-28% מהכמות הזו טרייה. אשתקד, בשבעת הימים שקדמו לערב החג, נמכרו ברשתות השיווק כ-52% יותר דגים מאשר בשבוע רגיל, ואת המכירות בתקופה זו הובילו אמנון עם כ-39% וסלמון עם כ-38%. האספקה הכוללת של דגי מאכל צמחה בעשור האחרון בכ-44% והסתכמה ב-2025 בכ-88.5 אלף טונות במונחי דג אכיל, מול כ-61.6 אלף טונות ב-2016. כ-94% מהדגים הנצרכים בארץ, כ-83 אלף טונות, מיובאים ורובם קפואים, וכ-4.8 אלף טונות מגיעות מחקלאות מים מקומית המייצרת טרי בלבד: כ-90% בבריכות דגים וכ-10% במתקנים אינטנסיביים. נוסף על כך נדוגות מדי שנה כאלף טונות בים התיכון ובכנרת. המשרד קורא לציבור להעדיף בתקופת החגים דגים טריים מתוצרת הארץ. במונחי דג שלם הסתכמה הצריכה הישראלית ב-2025 בכ-20 ק"ג לאדם, בדומה לממוצע באיחוד האירופי ומעט מתחת לממוצע העולמי של כ-21.7 ק"ג, כשבצמרת ניצבות מלזיה (55.4 ק"ג), קוריאה הדרומית (54.8 ק"ג) ונורווגיה (53 ק"ג).
בבשר בקר עמדה האספקה לנפש ב-2025 על כ-20.2 ק"ג בממוצע, טרי וקפוא גם יחד, עלייה של כ-7% מול השנה שלפניה, וההיצע נאמד בכ-201 אלף טונות. בשבוע הקניות שקדם לראש השנה גדלה הכמות שנמכרה ברשתות בכ-77% ביחס לשבוע רגיל. הנתון הישראלי גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD, כ-13.4 ק"ג לנפש בשנה, והמובילות בעולם הן ארגנטינה (31.1 ק"ג), ארצות הברית (23.2 ק"ג) ואוסטרליה (21.9 ק"ג). צריכת העוף עמדה באותה שנה על כ-51 ק"ג לנפש, בענף הפטם המקומי פועלים כיום כ-590 מגדלים, ולפי ניתוח מכירות הרשתות עלתה הצריכה בשבוע הקניות לחג בכ-35%. הממוצע העולמי לעוף, לפי ה-OECD, הוא 21.9 ק"ג לנפש בשנה, וישראל נמצאת בין המובילות לצד ארצות הברית (35 ק"ג), פרו (34 ק"ג) ואוסטרליה (31.5 ק"ג).
רימונים, תפוחים ויין: תמונת המצב בענפים המקומיים
אספקת הרימונים לנפש עומדת על כ-2.8 ק"ג בשנה, כולל מוצרים כמו מיץ, והיבול בענף בעונת 2026 נאמד בכ-40 אלף טונות. בשבוע שלפני ערב החג נמכרת כ-16% מכלל הכמות הנמכרת בשנה שלמה. שנים רבות התמקד הענף בשיווק פרי שלם בתקופת תשרי והיקפו עמד על כ-3,500 דונמים, אך זנים מוקדמים ובהם "עמק", "עכו" ו"שני", שפותחו לפני כ-25 שנה במינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני"), אפשרו לפתוח את השיווק כבר בקיץ, בשוק המקומי וליצוא. הזן המרכזי בעונה הוא "וונדרפול", זן אפיל שכמחצית מיבולו נמכרת בארץ וכמחצית מיוצאת, וב-2025 מנה הענף כ-20 אלף דונמים של מטעים מניבים ועוד כ-1,000 דונמים של מטעים צעירים, שאותם מעבדים כ-200 מגדלים. היצוא נע בשנים האחרונות בין כ-5,000 לכ-6,000 טונות בשנה. בתפוחי עץ מחזיקה ישראל כ-20 אלף דונמים של מטעים נושאי פרי, היבול אשתקד הגיע לכ-60 אלף טונות והצריכה הממוצעת היא כ-12.5 ק"ג לאדם בשנה, ובשבוע הקניות לחג היא מזנקת בכ-71%. מכיוון שהעץ נזקק למנות קור, ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול, וכ-90% מהתפוחים גדלים בצפון, בהרי הגליל והגולן, בגובה 600 מטר לפחות. היבוא ב-2025 הסתכם בכ-63 אלף טונות, בעיקר מאיטליה, מארצות הברית ומצרפת.
בענף היין עולה מנתוני מועצת גפן היין כי הישראלי הממוצע שותה כ-6 ליטרים בשנה, נתון נמוך בהשוואה למדינות העולם ובפרט לאירופה ולארצות הברית: בצרפת מדובר בכ-40 ליטרים, ובפורטוגל, שיאנית העולם, כ-62 ליטרים. שטח ענבי היין הנטועים בישראל מגיע ל-70 אלף דונמים, בריכוזים בולטים ברמת הגולן, בגליל העליון, במישור החוף הדרומי ובהרי יהודה וירושלים, והייצור המקומי מגיע לכ-50 מיליון בקבוקי יין בשנה ולכ-11 מיליון בקבוקי תירוש. ב-65% מהכרמים נטועים זני ענבים אדומים, והפופולריים שבהם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו. לאורך השנים זכו יינות מישראל במדליות בתחרויות בין-לאומיות, ובהן מדליות זהב, והיצוא הגיע לשיא של כ-65 מיליון דולר ב-2024. ב-2025 נרשמה ירידה של כ-10%, לכ-59 מיליון דולר, בין היתר על רקע העלאת מכסים על יצוא לארצות הברית, אך ארצות הברית נותרה היעד המרכזי ומהווה יותר מ-70% מהיצוא, ולצדה צרפת, בריטניה, קנדה וגרמניה.
מקור הידיעה: משרד החקלאות וביטחון המזון, 02.09.2026 · לידיעה המקורית
